רפואת שיניים - ד"ר אבי בביוב
ההחלטה להיות רופא שיניים בשלה בליבי כבר בגיל 6, כאשר הודעתי לאמא ש"אני אהיה רופא וארפא את סבתא". (סבתי חלתה במחלת לב בגיל צעיר יחסית, והרבתה להתאשפז בבתי חולים)
וכך, כאשר כל חברי הבנים התלבטו אם להיות טייס, שוטר או כבאי, אני כבר ידעתי בדיוק לאן פני מועדות. וכנראה שבאופן לא מודע, כבר מגיל צעיר זה התחלתי לפתח אצל עצמי את התכונות המתאימות לאידיאל הרופא.

אז כשכולם שואלים מנין יש לי את הסבלנות אין קץ למטופלים, ואת הגישה התומכת והאוהדת, אני חושב בליבי שזה בעצם התחיל כבר בכתה א'...

את לימודי הרפואה התחלתי כמובן ברגע הראשון שיכולתי, וזה היה בהיותי בן 18 במסגרת העתודה האקדמית הצבאית.
תהפוכות החיים הביאוני דווקא לרפואת שיניים, אבל איכשהו קלטתי מייד שזהו תחום שבו אוכל להגשים בדיוק את חלומי: שילוב של רפואה מתקדמת, עם עבודת ידיים עדינה ומדויקת, מתוך עזרה לזולת.
במהלך כל שנות הלימודים בפקולטה לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית והדסה גם עבדתי כאח בבתי חולים, ותמיד במחלקות שבהן החולים היו הזקוקים ביותר לתמיכה ועידוד. נראה לי שגם זה תרם לפיתוח הרגישות הרבה שלי למטופלים.

וכך, בקיץ 1982, בהיותי בן 24 בדיוק, סיימתי את לימודי רפואת השיניים, בהצטיינות ברוב מקצועות הלימוד, ובהצטיינות יתרה בשיקום הפה.
 

ד"ר אבי בביוב אני מאמין
בקיץ 1982 סיימתי את לימודי רפואת השיניים בהדסה בירושלים, בהצטיינות ברוב מקצועות הלימוד, ובהצטיינות יתרה בשיקום הפה.
מאז ועד היום התוויתי לעצמי מסלול של מצוינות, הן בהיבט המקצועי והן בהיבט של שירות למטופלים, בשילוב עם התחשבות מירבית בצרכיהם וברצונותיהם.
לנגד עיני עומדת תמיד טובת המטופל, נוחיותו והנינוחות שלו.
צוות המרפאה חונך והורגל לראות במטופל ובהרגשותיו את מרכז העשייה הרפואית, לתת לו את כל תשומת הלב מתוך אכפתיות אמיתית ואהבת הבריות.
כך אנו מצליחים לעזור למטופלים שלנו להתמודד עם הפחדים הטבעיים שיש לכל אדם מטיפול רפואי בכלל, וטיפול שיניים בפרט, ולהפוך את הטיפול לחוויה נעימה, אפילו עבור ילדים קטנים.
אחת המטרות ששמתי לעצמי עוד בהיותי רופא מתחיל הייתה להוכיח למטופלי, שטיפול שיניים אינו טראומטי, בעזרת החיוך, החיבה וההתחשבות הרבה מצד הצוות המטפל, והרופא בראשו.
המטרה השניה היתה להוכיח להם שבשילוב של עדינות, יד קלה, ציוד חדיש ושיטות טיפוליות מתקדמות, ניתן לעבור כל טיפול שהוא ללא כאבים כלל.
בנוסף לכך, החלטתי עוד בראשית דרכי, שרפואת שיניים ברמה גבוהה היא זכותו של כל מטופל, ללא קשר למעמדו החברתי או למצבו הכלכלי.
מתוך כך, בחרתי ליצור במרפאתי אפשרויות תשלום מגוונות שיתאימו לכל אחד, ועד מתן טיפול מקיף ביותר ללא תשלום כלל, למטופלים שמצבם הכלכלי ירוד במיוחד (במסגרת של ארגון התנדבותי בו אני חבר, והקרוי מ.ש.ל.ש).
גם אחרי 30 שנה של רפואת שיניים, אני נהנה בכל יום מחדש, כאילו רק לאחרונה התחלתי מקצוע חדש ומרתק,
ומשוכנע שאמשיך כך עוד שנים רבות. זהו הסוד של סבלנותי הבלתי נדלית והאהבה ללא סייג אליכם המטופלים.

 

 הנחיות לאחר עקירת שן בינה

לאחר עקירת שן יש להקפיד על מספר הוראות על מנת למנוע דימומים, ולזרז את ריפוי המקום:

·        מיד לאחר העקירה: יש לנשוך על ספוגית גזה ולהפעיל מעט לחץ על ידי סגירת השיניים.

·        יש לבלוע את הרוק אף אם הוא מכיל מעט דם.

·        לאחר שהרופא יוציא את הגזה, חשוב מאד לבלוע מייד את הכדור/ים שקיבלת, ומותר עם מים קרים.

·        במשך שלוש השעות הראשונות: אסור בהחלט לשטוף את הפה, לאכול או לשתות, לעשן או לירוק.           פעולות אלה מחדשות את הדימום.

·        בתום שלוש שעות: מותר לאכול ולשתות מזון רך, כשהוא קר או פושר בלבד, ורצוי ללעוס בצד השני.

·        למחרת היום, או לפחות 7-8 שעות מהעקירה: ניתן לאכול ולשתות כרגיל, כולל מזון חם וקשה.

לידיעתך:

באופן נורמלי הרוק מכיל מעט דם במשך היום הראשון, ואין לדבר חשיבות.

רק במידה ומופיע דימום חזק יש לגלגל פד גזה, להניחו במקום העקירה, ולנשוך חזק במשך כחצי שעה.

(ניתן גם לנשוך על שקית של תה רגיל במקום גזה)

במקרים רבים, יש לאחר עקירת שן בינה, תחושה של נפיחות או כאב בגרון. לעיתים יש גם כאב בפתיחת הפה.

תופעות אלה נובעות מנפיחות קלה הקיימת באיזור העקירה בימים הראשונים, וחולפות מאליהן עם ריפוי המקום.

·        עם חלוף השפעת ההרדמה המקומית, צפויה התעוררות כאב. מידת הכאב תלויה בגורמים רבים, וביניהם מצב השן לפני העקירה, קיום דלקת באיזור, וכן בתגובה הספציפית של כל מתרפא.

·        מומלץ מאוד לבלוע את הכדור/ים שקיבלת לפני עזיבת המרפאה, כדי למנוע התעוררות כאבים חזקים מדי.

      במידת הצורך, ניתן לקחת גם שני כדורי אקמול (רגיל) או אופטלגין, כשעה לאחר נטילת הכדורים הקודמים.

      כדורים חזקים יותר ניתן לקחת רק אחרי 4 שעות לפחות !

      בהמשך ניתן לקחת נגד הכאבים כדורי אקמול או אופטלגין, או כדורים אחרים, כל 3-4 שעות, לפי הצורך.

·        חשוב לדעת:  בליעת הכדורים מייד אחרי הטיפול (עוד לפני התעוררות הכאב), יעילה הרבה יותר, מאשר נטילתם רק לאחר שהכאב החל !

לזירוז הריפוי:

למחרת העקירה, ובמשך כ-5 ימים, כדאי מאד לבצע שטיפות של הפה במי מלח. ממיסים רבע כפית מלח בכוס מים פושרים, ושוטפים במשך כדקה, כל 3-4 שעות.

חשוב מאד !!!

אם לאחר העקירה מתעוררת בעיה כלשהי, כאבים שאינם סבירים, או שאלות – נא להתקשר עימי למרפאה ללא היסוס.